<h1>ארחות חיים הלכ' לולב סימן כ"ז</h1>
<h2>דף מו:</h2>
ואסור לאכול אתרוג בכל יום לפי שהוקצה למקצת היום הוקצה לכולו ובשמיני מותר באכילה ובזמן הזה שאנו עושין שני ימים אעפ"י שאין נוטלין לולב בשמיני האתרוג אסור בשמיני כדרך שהיה אסור בשביעי בזמן שלא היו עושין שני ימים מספק ועכשיו השמיני הוא ספק שביעי. ירושלמי א"ר אבא בשם רב אתרוג שנפסל ביום ראשון מותר לאכלו א"ר יוסי תמן הוא ולא אחר. הפריש ז' אתרוגים לז' הימים כל א' יצא בו ביומו ואוכלו למחר. כתב הר"ף ז"ל התוספות משנץ פירשו פ"ק דביצה כשחל שמחת תורה באחד בשבת מתירין האתרוג כדין ספק תשיעי ספק שמיני מיהו שמעתי מרבותי מאיוו"רא שהיו אוסרין אותו אע"ג דאמרינן דאתרוג מותר בשמיני ספק תשיעי ה"מ כשחל בשאר הימים אבל כשחל בא' בשבת כיון דבשבת אסור משום שביעי ספק שמיני בא' בשבת נמי אסור שהוא י"ט משום שאין שבת מכינה לי"ט מידי דהוה אביצה שנולדה בשבת שאסורה בי"ט אע"ג דלא דמי ממש מ"מ דומין קצת זה לזה ומהאי טעמא אוסרין לאכול מנויי סוכה בא' בשבת שחל להיות מיד אחר החג כגון שחל י"ט אחרון של חג בשבת כיון דאסורין בי"ט אסורין בשבת משום הכנה די"ט ספק שמיני ספק תשיעי אסורה סוכה ונוייה משום מגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי נמי לכוליה יומא אבל ליכא לאסור נויי סוכה בשבת הסמוך לחג משום דאתקצאי לבין השמשות של שבת משום י"ט דהא י"ט גופיה לא מתסר כי אם מטעם מגו דאתקצאי ותרין מגו לא אמרינן ומשום סתירת אהל אין לאסור דהא לא שייך סתירת אהל בנויי סוכה מדלא אסר להו פרק כירה אלא משום בזוי מצוה והיינו בעוד שהמצוה קיימת עכ"ל.
